#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מרחץ, האם מותר לומר שלום, ללמוד וללכת עם תפילין, להניח תפילין: <br>1. בחדר החיצוני?<br>2. בחדר האמצעי?<br>3. בחדר הפנימי?	"1. מותר הכל. אפילו להניח תפילין, וכ""ש שאי""צ לחלוץ. <br>2. יש שם שאילת שלום ואין שם לא מקרא ולא תפילה ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן אבל אינו לובשן עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ [וזה שלעיל מבואר שמותר ללבוש תפילין בבית החיצון, זה למי שלא היה במרחץ]. וגמרא זה הוא כרבי יצחק, ולא כרבי חייא בר אבא דלעיל במנהג רבי יוחנן. <br>3. אסור הכל."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/היה קורא/דף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	דיני מקומות מטונפים: <br>1. מה הדין מרחץ שרוחצים בה רק בימות החמה ולא בימות הגשמים?<br>2. מה הדין כנגד חזיר?<br>3. מה הדין לקרוא כנגד הצרורות שעל שפת הים, שהם טיט ורפש מסריח שפולט הים?	"1. רבי זעירא - מרחץ ואף על פי שאינה מרחצת ובית הכסא אף על פי שאין בו צואה. <br>2. מר עוקבא - הוא כבית כסא מטלטל, ואפילו אין עליו לכלוך אסור לקרוא כנגדו. <br>3. רבי אמי הרופא שהורה רבי ירמיה שמכסה אותם במטפחת, ואפ""ה אסור לקרוא בד' אמות."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/היה קורא/דף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1. האם מותר לאכול עם תפילין?<br>2. האם מותר לישון עם תפילין?<br>3. כמה פעמים מברך על התפילין?	"1. רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה - אוכל בהן אכילת עראי ואינו אוכל בהן אכילת קבע.<br>2. הנ""ל - ישן בהן שינת עראי ואינו ישן בהן שינת קבע. <br>3. יש ברייתא שכתוב פעם אחת, וזה מובן, שכל היום הולכים עם תפילין. יש ברייתא שכתוב שמברכים פעמיים, וזה בשכח ואכל, שאע""פ שזה עליו, כיון שאסור לאכול סעודת קבע צריך לחזור ולברך. רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה - הברייתא שכתוב פעם אחד גם בא לחדש, שמדובר באוכל בהן אכילת עראי, ואי""צ לחזור ולברך כיון שמותר לאכול עם תפילין אכילת עראי."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/היה קורא/דף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תפילין בבית הכסא: <br>1. האם מותר להכנס לבית הכסא עם תפילין וספרים בידו?<br>2. למה התירו להיכנס לבית הכסא עם תפילין?<br>3. מה הדין כשאין שהות ביום?<br>4. מי שרוצה לעשות הכי טוב שאפשר, מה יעשה?	"1. רבי זעירא בשם רבי אבא - לא יכנס. רבי יוחנן - כשהה לו ספר - היה נותן לתלמידים, כשהיה לו תפילין - היה נשאר לבוש בהם. [כמובן דוקא להטיל מים, לעשות צרכיו אסור ק""ו מלהפיח]. בברייתא מבואר שיכנס, ורבי אבא יסביר, שהכוונה כשיש שהות ביום, והוא דיבר באופן שאין שהות, שאם לא יקיים בזה מצוה למה שיבזה את התפילין. <br>2. רבי יעקב בר אחא בשם ר' זעירא - כל הנ""ל בתנאי שיהא שהות ביום לחזור וללובשן, אבל אם אין ביום כדי ללובשן אסור. שאם לא יעשה בזה מצוה למה שיבזה את התפילין. <br>3. בראשונה - היו נותנין אותן לחביריהן, והיו נוטלין אותן ובורחין. התקינו - שיהו מניחין בחורין. וכשאירע אותו מעשה התקינו - שיהא אדם נכנס והן בידו.<br>4. מיישא בן בנו של רבי יהושע בן לוי - יעשה לתפילין כיס טפח, ויכנס בזה לבית הכסא, אפילו כשאין שהות ביום ללבשו, ומחזיקו כנגד לבו, ככתוב ""שויתי ה' לנגדי תמיד""."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/היה קורא/דף כב		
